#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לבשל לצורך 1) גוי 2) קראים 3) מומר לע""ז 4) מחלל שבת בפרהסיא?"	"1) לא, דכתיב לכם ולא לכותים 2) המג""א (ס""ק א') הביא כנסת הגדולה דהביא בזה מח' בין הרב בצלאל אשכנזי והמהרש""ך, וסברת המתירין הוי דטועים הם ומעשה אבותיהם בידיהם (פמ""ג א""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב') 3) כתב הפמ""ג (א""א ס""ק א') דדינו כגוי מדרבנן (מ""ב ס""ק ב'), ואע""פ שבעלמא יש מח' אם מומר כגוי מדאורייתא או מדרבנן הכא לכו""ע הוא מדרבנן דיש הואיל דבידו לעשות תשובה (מהר""ם שיק או""ח סי' רפ""א), ועי' שבט הלוי (ח""ב סי' ד') ומנח""י (ח""ט סי' כ""ה) 4) ה""נ דינו כגוי {ומסתמא הוא מדרבנן} (מ""ב ס""ק ב') [ורשז""א (שלחן שלמה ס""ק ב') מקיל בשעת הדחק גדול לבשל לבנו המחלל שבת על סמך הר""ן והרשב""א דס""ל דכל החשש הוא שיבשל בעבורו דבר איסור וזה לא שייך בישראל המחלל שבת דאסור להכשילו אבל מעיקר הדין לא קיי""ל כשיטה זו]"	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להזמין גוי לאכול אצלו?	"איתא בגמ' דאסור להזמינו שמא ירבה בשבילו [בקדירה אחרת, דבאותה קדירה ליכא איסור מדינא אלא דהרמ""א מחמיר באותה קדירה אטו קדירה אחרת (מ""ב ס""ק ד', שעה""צ ס""ק ו')], ואסור אפי' במקום איבה אבל אם יבטל ממנו שמחת יו""ט יש להקל להזמינו (פמ""ג מש""ז ס""ק ו', ביה""ל ד""ה אסור), ואפי' להקנותו המאכלים קודם יו""ט לא מהני דעדיין יש חשש שמא יבשל בשבילו (חוט שני יו""ט פ""ד ס""ק ג'), אמנם לצורך קירוב יש מקום להקל (חוט שני שם)"	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר הכין כל צרכי הסעודה?	"המג""א (ס""ק ב') הביא מספר התניא דמותר [ודוקא אם לא היה דעתו עליו קודם שהכין הסעודה], אבל המ""ב (ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ג') אינו סומך עליו דמבואר בהרמב""ם דלא מהני, אכן הערוה""ש (סע' ה') מקיל כספר התניא אלא שכתב דלא שכיח שלא יהיה דעתו עליו קודם לכן"	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציורים דלא חיישינן שירבה בשבילו?	"1) עבדו ושפחתו<br>2) שליח שנשתלח לו<br>3) הכותי בא מאליו, לפי הרמב""ם זהו אפי' באדם חשוב ודוקא כשבא לאחר שהכין צרכי הסעודה, ולפי הטור אפ""ה חיישינן שמא ירבה בשבילו אלא צריך לומר בפירוש אם יספיק לך במה שהכננו לעצמינו בא ואכול [דמבואר בגמ' דזה ודאי מהני (שעה""צ ס""ק י""ז), והרמב""ם ס""ל דהאמירה לא מעלה ולא מוריד והאמירה שבגמ' היה רק מצד הפיוס ודרך ארץ (ט""ז ס""ק ד', ערוה""ש סע' ג')], והכריע הט""ז (ס""ק ד') דאם הישראל נותן לו בלי הזמנה והפצרה שיאכל אצלו מותר דבזה לא חיישינן שירבה בשבילו [אפי' כשאוכלים על שלחן אחד (שעה""צ ס""ק י""ח)], אבל אם מפציר להגוי שיאכל אצלו חביב לו וחיישינן שמא ירבה בשבילו (מ""ב ס""ק י')<br>4) אם נותן הבשר להגוי ואינו אוכל עמו על שלחנו (ב""י בשם תשב""ץ, מ""ב ס""ק ה')"	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הרבה בשביל גוי בקדירה אחת האם מותר לשלוח לו?	"המאמר מרדכי אוסר דחיישינן שמא ירבה בשבילו בקדירה אחרת [וכ""ש דאסור להרבות בשבילו לאחר שמונח על האש (שעה""צ ס""ק ט')], והא""ר מקיל, והכריע המ""ב (ס""ק ו') דבמקום איבה או הפסד ממון יש להקל. וכל זה אם שולח לו אבל אם בא אצלו כתב הרמ""א דאסור להרבות בשבילו בקדירה אחת דחיישינן שמא ירבה בשבילו בקדירה אחרת [ואפי' אם אינו מרבה בשבילו אסור כל זמן שאין מאכליו מוכנים] (מ""ב ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק כ')"	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשלוח דורון לגוי ע""י 1) ישראל 2) גוי?"	"1) אינו מותר אלא במקום דלית ביה איסור הוצאה (מ""ב ס""ק ז') 2) כתב הרמ""א דמותר, והמג""א (ס""ק ב') הביא היש""ש דאוסר, והכריע המג""א להקל ברה""ר דידן דהוו ככרמלית, וביאר המ""ב (ס""ק ח', שעה""צ ס""ק י""ג) דמיירי במקום דאיכא דרכי שלום [וסתם דורון הוי מפני דרכי שלום]"	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו שיטת הרמב""ם בענין מלאכת יו""ט שלא לצורך?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-ebb9b9d16dc1d575da1e5d4e498970371cebe06e.jpg"">"	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרבות בשביל עבדו ושפחתו בחד טרחא בקדירה אחת?	"איתא בגמ' דיש סברא דאפשר לפייסינהו בדבר אחר, וכתב המג""א (ס""ק ג') ע""פ הדרכ""מ (ס""ק א') בשם המרדכי [דחולק על הראבי""ה] דבקדירה אחת מותר אפי' אם לא אפשר לפייסינהו אבל להוסיף אח""כ אינו מותר אלא בדאפשר לפייסינהו בדבר אחר {והיינו דוקא כשנשתבח התבשיל ע""י הריבוי בשר, וכן מבואר משעה""צ (ס""ק כ""ג) בשם המג""א (ס""ק ז')} (מ""ב ס""ק י""ב), וביאר הגר""ז (סע' ד') דלא סגי במה שנשתבח התבשיל לחוד דהרי אינו בידו לאכול כולו ועל כרחך צריך ליתן מקצתו להגוי אבל כשאפשר לפייסינהו בדבר אחר נמצאת שכולו ראוי לו, אכן הביה""ל (ד""ה ומותר) הביא דעת הבית מאיר דס""ל דהמרדכי אינו חולק על הראבי""ה ותרוייהו בעינן, קדירה אחת וגם אפשר לפייסינהו, וכן משמע מהרשב""א בעבודת הקודש. ולמעשה, אע""פ שהמ""ב סותם להקל כהמג""א ודרכ""מ מ""מ בדרך כלל ליכא נפק""מ כ""כ בעבדו שבדרך כלל אפשר לפייסינהו בדבר אחר ולכו""ע מותר בקדירה אחת (ביה""ל שם), והערוה""ש (סע' ו') מקיל לעבדו ושפחתו בקדירה אחת אפי' להוסיף בה אח""כ מפני שמתבשל יפה כשהקדירה מלאה וא""צ אפשר לפייסינהו באחר {ולפי""ז משמע דבאפשר לפייסינהו בדבר אחר מהני אפי' בקדירה אחרת, וזהו דלא כמג""א (ס""ק ז') ושעה""צ (ס""ק כ""ג), וצ""ע בדעת הערוה""ש}"	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבשל בשביל בהמתו בקדירה אחת?	"כתב הא""ר דכאן יש להקל בקדירה אחת אפי' בדליכא לפייסינהו בדבר אחר בצירוף הראשונים שפסקו כר""ע דאינו דורש לכם ולא לכלבים (ביה""ל ד""ה ומותר)"	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוסיף פת בתנור בשביל עבדו?	"לא שייך ההיתר דטרחא אחת בפת אלא שנאפה יפה בתנור מלא וזהו בצירוף הסברא דאפשר לפייסינהו בדבר אחר, אכן בזה""ז דלא שייך האי סברא בתנורים שלנו אסור בכל אופן, ומ""מ הכריע המ""ב (ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק כ""ה) דלעת הצורך יש להקל כהיש""ש דאפי' בזה""ז מקילינן בתנורים שלנו {אמנם יתכן דזהו דוקא בתנורים שלהם דיש שיחרכו משא""כ בתנורים שלנו אין שייך זה ואין להקל כלל וכמ""ש לעיל (סי' תק""ז)}"	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אופה בתנור של גוי וצריך ליתן לו ככר אחד?	"לא ייחד ככרו של גוי אלא לאחר האפייה (רמ""א)"	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפת אחת דיש לגוי חלק בו?	"כתב השעה""צ לעיל (סי' תק""ו ס""ק נ""ו) דלכאורה הוי חד טרחא ויהא מותר, אבל מדייק מגמ' דגרע טפי דיש לגוי קנין בחלק של הפת ולא דמי לחד טרחא דעלמא, והשעה""צ מסיים וצ""ע"	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בבית חולים 2) בבית מלון?	"1) אע""פ שהעובדים גוים אוכלים שם לא מזמינם ומותר כל זמן שאינו מבשל בעבורם (פסק""ת אות ב') 2) זה נחשב כהזמנה ואסור, ויש מקילין אם מבשלים ע""י עכו""ם (פסק""ת שם) "	סימן תקיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבני חיל נותנים קמח לישראל לאפות בשבילם פת?	"איתא בגמ' דרב [הונא] ס""ל דמותר אם אינם מקפידין אם יתן ממנו לתינוק [לפי הרבה ראשונים (רז""ה, רמב""ן, ריטב""א) א""צ ליתנו לתינוק בפועל, אבל המ""ב (ס""ק י""ג) פסק כהגר""ז דצריך ליתנו לו ממש], וכן פסק הבה""ג ורמב""ם, אבל הרי""ף והרא""ש גרסי בגמ' [כגרסא שלנו] דריב""ל פליג עליה וס""ל דאסור בכל אופן דהרי אסור להזמין גוי שמא ירבה בשבילו ש""מ דאסור לבשל בשביל גוי אפי' אם יאכל ממנו דהרי אפשר לפלגינהו קודם לכן, אבל הרמב""ם ס""ל דשאני הכא דא""א לחלקו קודם שיאפה הפת וא""כ כולו לצורך ישראל הוא. להלכה, המחבר מקיל, אבל הט""ז (ס""ק ו') כתב דאין לסמוך על זה אלא בשעת הדחק (מ""ב ס""ק ט""ו) {ובאמת ליכא מח' בין הראשונים בדין אלא בציור, דאם אפשר לאפותה קודם שפלגינהו לכו""ע אסור ואם א""א לפלגינהו קודם לכן לכו""ע מותר}"	סימן תקיב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי המקילין דמהני הואיל שאינם מקפידין אתינוק, האם מהני 1) בככרות קטנות 2) בככרות גדולות?	"1) זהו הציור דפשוט דמהני דהרי כל אחד ואחד חזי לתינוק, ואם לא יאפו כל הפת לא יתנו אפי' פת אחת לתינוק (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ד), אבל בעלמא אסור להרבות בשביל גוי (שעה""צ ס""ק כ""ז) 2) הם המקפידין שלא יתן ככר שלם לתינוק אלא חצי ככר ונמצאת דחציה של עכו""ם וחציה של ישראל ויהא אסור, ואפשר כיון דא""א לחלקו מותר אבל משמע ממאירי דאסור, וצ""ע (שעה""צ ס""ק כ""ח)"	סימן תקיב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הישראל נותן הקמח?	"הדין כהנ""ל כל זמן שאינו יכול לאפות פת אחת לתינוק אלא אם יאפה להם כל הפת (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן תקיב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבשל בשביל כלבים 1) שלו 2) של הפקר?	"1) ר""ע ס""ל דמותר מפני שמזונותיו עליו והפסוק רק ממעט גוים, וריה""ג ס""ל דהפסוק גם ממעט כלבים ואסור. להלכה, הראבי""ה ורז""ה ס""ל כר""ע אבל שאר הראשונים מחמירים כריה""ג (ב""י, מ""ב ס""ק ט""ז) 2) אפי' ר""ע מודה דאסור דאין מזונותיו עליו"	סימן תקיב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר בהמות?	"הדין שוה לכל בהמה חיה ועוף (מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן תקיב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטריח לצורך בהמותיו?	"מתוס' (ביצה כ""א ע""ב) משמע דדבר שאינו ראוי אלא ע""י הדחק אסור לטלטלו, אבל כתב המג""א (ס""ק ה') דמשאר הפוסקים משמע דמותר, וביאר הנתיב חיים דהסוגיא קאי כמ""ד שווי אוכלין אסור אבל אנן קיי""ל דמותר"	סימן תקיב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא לצורך בהמותיו?	"כתב הרמ""א שאסור, וביאר השעה""צ (ס""ק ל""ב) דלפי תוס' אסור מדאורייתא דאין זה צורך קצת, ואפי' להרמב""ם אסור מדרבנן א""נ מדאורייתא דזה גרע משלא לצורך כלל, וע""ע בביה""ל לעיל (סע' א') דהביא צד דהרמב""ם מקיל לגמרי והמחבר ס""ל כוותיה ולפיכך השמיט דין זה"	סימן תקיב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להוציא 1) לכרמלית 2) ע""י גוי 3) ע""י הבהמה?"	"1) יש בזה ב' מהלכים בתוס' כתובות (ז' ע""א) ובתחילה מקילין אבל העלו למסקנא דאסור, והפמ""ג וערוה""ש (סע' י""א) מקילים, אבל הגר""ז וישועות יעקב מחמירים (מ""ב ס""ק י""ט, שעה""צ ס""ק ל""ג) 2) כתב המ""ב (ס""ק י""ט, שעה""צ ס""ק ל""ד) אפי' דרך רה""ר מותר, אמנם משמע לקמן (סי' תקי""ח סע' ב') דמקיל מפני שסומך שרה""ר שלנו אינן אלא כרמלית וממילא הוי שבות דשבות במקום צורך 3) אסור משום שביתת בהמתו (שש""כ פי""ט הע' י""ח)"	סימן תקיב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגבל מורסן לעופות?	"דינו כשבת ומותר ע""י שינוי (רמ""א, מ""ב ס""ק כ')"	סימן תקיב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרבות בשביל בהמה?	"הרמ""א ס""ל דאם אפשר לפייסן בדבר אחר מותר להרבות אפי' בקדירה אחרת, אבל אנן קיי""ל כהמהרש""ל וב""י דאינו מותר אלא באותה קדירה בצירוף הסברא דפת נאפה יפה כשממלא התנור והקדירה (ט""ז, מ""ב ס""ק כ""ב) {וכן מסתבר דכי מפני הואיל ואפשר לפייסן בדבר אחר יהא מותר לכתחילה בקדירה אחרת אלא על כרחך הוא בצירוף הסברא דנאפה יפה, וצ""ל דהרמ""א מקיל באופן דאפשר שסופו יאכל קדירה זו ובאמת יפייס בהמתו בדבר אחר (רא""י סורשר)}"	סימן תקיב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבהמה שאין מזונותיו עליו?	"אפ""ה מותר להרבות בשבילה באופן המותר (מ""ב ס""ק כ""א), וצ""ע דאמרינן לעיל (סי' תצ""ז סע' ב') דאסור ליתן מזונות לבהמה שאין מזונותיו עליו, ותי' רשז""א (שש""כ פכ""ז הע' ע""ה) דהכא מיירי כשהוא יתן לה המזונות למחר א""נ מיירי בבהמתו של גוי דאינו מוקצה {ועוד י""ל דנותן המזונות ברחוק קצת מהם וכמ""ש המ""ב (סי' תצ""ז ס""ק ה')}"	סימן תקיב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסיכום, מתי מותר לבשל לבהמה או לעבדו ושפחתו?	1) בקדירה אחרת לעולם אסור<br>2) באותה קדירה ונשתבח התבשיל מותר להוסיף בה, ובלבד שכולו ראוי לישראל ועל כן צריך להיות אפשר לפייסינהו בדבר אחר<br>3) בחד טרחא מותר בכל אופן	סימן תקיב סעיף ג		
